פרק יד
[א] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ב] דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על־הים:
[ג] ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר:
[ד] וחזקתי את־לב־פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו וידעו מצרים כי־אני יהוה ויעשו־כן:
[ה] ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו:
[ו] ויאסר את־רכבו ואת־עמו לקח עמו:
[ז] ויקח שש־מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על־כלו:
[ח] ויחזק יהוה את־לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה:
[שני] [ט] וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על־הים כל־סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על־פי החירת לפני בעל צפן:
[י] ופרעה הקריב וישאו בני־ישראל את־עיניהם והנה מצרים׀ נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני־ישראל אל־יהוה:
[יא] ויאמרו אל־משה המבלי אין־קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה־זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים:
[יב] הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר:
[יג] ויאמר משה אל־העם אל־תיראו התיצבו וראו את־ישועת יהוה אשר־יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את־מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד־עולם:
[יד] יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון: פ
[שלישי] [טו] ויאמר יהוה אל־משה מה־תצעק אלי דבר אל־בני־ישראל ויסעו:
[טז] ואתה הרם את־מטך ונטה את־ידך על־הים ובקעהו ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה:
[יז] ואני הנני מחזק את־לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו ברכבו ובפרשיו:
[יח] וידעו מצרים כי־אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו:
[יט] ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם:
[כ] ויבא בין׀ מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה:
[כא] ויט משה את־ידו על־הים ויולך יהוה ׀ את־הים ברוח קדים עזה כל־הלילה וישם את־הים לחרבה ויבקעו המים:
[כב] ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם:
[כג] וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל־תוך הים:
[כד] ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל־מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים:
[כה] ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים: פ
[רביעי] [כו] ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו:
[כז] ויט משה את־ידו על־הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את־מצרים בתוך הים:
[כח] וישבו המים ויכסו את־הרכב ואת־הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא־נשאר בהם עד־אחד:
[כט] ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם:
[ל] ויושע יהוה ביום ההוא את־ישראל מיד מצרים וירא ישראל את־מצרים מת על־שפת הים:
[לא] וירא ישראל את־היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את־יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו: פ