פרק כ
[א] וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר: ס
[ב] אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים:
[ג] לא־יהיה־לך אלהים אחרים על־פני:
[ד] לא־תעשה־לך פסל ׀ וכל־תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים׀ מתחת לארץ:
[ה] לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים ועל־רבעים לשנאי:
[ו] ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי: ס
[ז] לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא: פ
[ח] זכור את־יום השבת לקדשו:
[ט] ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך:
[י] ויום השביעי שבת׀ ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה׀ ובנך־ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך:
[יא] כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו: ס
[יב] כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך: ס
[יג] לא תרצח ס לא תנאף ס לא תגנב ס לא־תענה ברעך עד שקר: ס

[יד] לא תחמד בית רעך ס לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך: פ

[שביעי] [טו] וכל־העם ראים את־הקולת ואת־הלפידם ואת קול השפר ואת־ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק:
[טז] ויאמרו אל־משה דבר־אתה עמנו ונשמעה ואל־ידבר עמנו אלהים פן־נמות:
[יז] ויאמר משה אל־העם אל־תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על־פניכם לבלתי תחטאו:
[יח] ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים: ס
[מפטיר] [יט] ויאמר יהוה אל־משה כה תאמר אל־בני ישראל אתם ראיתם כי מן־השמים דברתי עמכם:
[כ] לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם:
[כא] מזבח אדמה תעשה־לי וזבחת עליו את־עלתיך ואת־שלמיך את־צאנך ואת־בקרך בכל־המקום אשר אזכיר את־שמי אבוא אליך וברכתיך:
[כב] ואם־מזבח אבנים תעשה־לי לא־תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה:
[כג] ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו: פ