פרק כב
[א] אם־במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים:
[ב] אם־זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם־אין לו ונמכר בגנבתו:
[ג] אם־המצא תמצא בידו הגנבה משור עד־חמור עד־שה חיים שנים ישלם: ס
[ד] כי יבער־איש שדה או־כרם ושלח את־בעירה בעירו ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם: ס
[שלישי] [ה] כי־תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את־הבערה: ס
[ו] כי־יתן איש אל־רעהו כסף או־כלים לשמר וגנב מבית האיש אם־ימצא הגנב ישלם שנים:
[ז] אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו:
[ח] על־כל־דבר־פשע על־שור על־חמור על־שה על־שלמה על־כל־אבדה אשר יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו: ס
[ט] כי־יתן איש אל־רעהו חמור או־שור או־שה וכל־בהמה לשמר ומת או־נשבר או־נשבה אין ראה:
[י] שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם:
[יא] ואם־גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו:
[יב] אם־טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם: פ
[יג] וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם:
[יד] אם־בעליו עמו לא ישלם אם־שכיר הוא בא בשכרו: ס
[טו] וכי־יפתה איש בתולה אשר לא־ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה:
[טז] אם־מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת: ס
[יז] מכשפה לא תחיה:
[יח] כל־שכב עם־בהמה מות יומת: ס
[יט] זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו:
[כ] וגר לא־תונה ולא תלחצנו כי־גרים הייתם בארץ מצרים:
[כא] כל־אלמנה ויתום לא תענון:
[כב] אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו:
[כג] וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים: פ
[כד] אם־כסף׀ תלוה את־עמי את־העני עמך לא־תהיה לו כנשה לא־תשימון עליו נשך:
[כה] אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו:
[כו] כי הוא כסותה כסותו לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי־יצעק אלי ושמעתי כי־חנון אני: ס
[רביעי] [כז] אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר:
[כח] מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן־לי:
[כט] כן־תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם־אמו ביום השמיני תתנו־לי:
[ל] ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו: ס