פרק כח
[א] ואתה הקרב אליך את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו־לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן:
[ב] ועשית בגדי־קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת:
[ג] ואתה תדבר אל־כל־חכמי־לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את־בגדי אהרן לקדשו לכהנו־לי:
[ד] ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי־קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו־לי:
[ה] והם יקחו את־הזהב ואת־התכלת ואת־הארגמן ואת־תולעת השני ואת־השש: פ
[ו] ועשו את־האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב:
[ז] שתי כתפת חברת יהיה־לו אל־שני קצותיו וחבר:
[ח] וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר:
[ט] ולקחת את־שתי אבני־שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל:
[י] ששה משמתם על האבן האחת ואת־שמות הששה הנותרים על־האבן השנית כתולדתם:
[יא] מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את־שתי האבנים על־שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם:
[יב] ושמת את־שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את־שמותם לפני יהוה על־שתי כתפיו לזכרן: ס
[שני] [יג] ועשית משבצת זהב:
[יד] ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את־שרשרת העבתת על־המשבצת: ס
[טו] ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו:
[טז] רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו:
[יז] ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד:
[יח] והטור השני נפך ספיר ויהלם:
[יט] והטור השלישי לשם שבו ואחלמה:
[כ] והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם:
[כא] והאבנים תהיין על־שמת בני־ישראל שתים עשרה על־שמתם פתוחי חותם איש על־שמו תהיין לשני עשר שבט:
[כב] ועשית על־החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור:
[כג] ועשית על־החשן שתי טבעות זהב ונתת את־שתי הטבעות על־שני קצות החשן:
[כד] ונתתה את־שתי עבתת הזהב על־שתי הטבעת אל־קצות החשן:
[כה] ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על־שתי המשבצות ונתתה על־כתפות האפד אל־מול פניו:
[כו] ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־עבר האפד ביתה:
[כז] ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על־שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד:
[כח] וירכסו את־החשן מטבעתו מטבעתיו אל־טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על־חשב האפוד ולא־יזח החשן מעל האפוד:
[כט] ונשא אהרן את־שמות בני־ישראל בחשן המשפט על־לבו בבאו אל־הקדש לזכרן לפני־יהוה תמיד:
[ל] ונתת אל־חשן המשפט את־האורים ואת־התמים והיו על־לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את־משפט בני־ישראל על־לבו לפני יהוה תמיד: ס
[שלישי] [לא] ועשית את־מעיל האפוד כליל תכלת:
[לב] והיה פי־ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה־לו לא יקרע:
[לג] ועשית על־שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על־שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב:
[לד] פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על־שולי המעיל סביב:
[לה] והיה על־אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל־הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות: ס
[לו] ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה:
[לז] ושמת אתו על־פתיל תכלת והיה על־המצנפת אל־מול פני־המצנפת יהיה:
[לח] והיה על־מצח אהרן ונשא אהרן את־עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל־מתנת קדשיהם והיה על־מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה:
[לט] ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם:
[מ] ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת:
[מא] והלבשת אתם את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את־ידם וקדשת אתם וכהנו לי:
[מב] ועשה להם מכנסי־בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד־ירכים יהיו:
[מג] והיו על־אהרן ועל־בניו בבאם׀ אל־אהל מועד או בגשתם אל־המזבח לשרת בקדש ולא־ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו: ס