פרק ל
[שביעי] [א] ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו:
[ב] אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו:
[ג] וצפית אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב:
[ד] ושתי טבעת זהב תעשה־לו׀ מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על־שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה:
[ה] ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב:
[ו] ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על־ארן העדת לפני הכפרת אשר על־העדת אשר אועד לך שמה:
[ז] והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנרת יקטירנה:
[מפטיר] [ח] ובהעלת אהרן את־הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם:
[ט] לא־תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו:
[י] וכפר אהרן על־קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש־קדשים הוא ליהוה: פ
{פרשת כי תשא} [יא] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[יב] כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם:
[יג] זה ׀ יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה:
[יד] כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה:
[טו] העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם:
[טז] ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם: פ
[יז] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[יח] ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים:
[יט] ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם:
[כ] בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה:
[כא] ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם: פ
[כב] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[כג] ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקנמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים:
[כד] וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין:
[כה] ועשית אתו שמן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה:
[כו] ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת:
[כז] ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת:
[כח] ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו:
[כט] וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש:
[ל] ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי:
[לא] ואל־בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם:
[לב] על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם:
[לג] איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו: ס
[לד] ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ׀ ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה:
[לה] ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש:
[לו] ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם:
[לז] והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה:
[לח] איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו: ס