פרק לד
[חמישי]
[א]
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
פְּסָל־לְךָ
שְׁנֵי־לֻחֹת
אֲבָנִים
כָּרִאשֹׁנִים
וְכָתַבְתִּי
עַל־הַלֻּחֹת
אֶת־הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר
הָיוּ
עַל־הַלֻּחֹת
הָרִאשֹׁנִים
אֲשֶׁר
שִׁבַּרְתָּ:
[ב]
וֶהְיֵה
נָכוֹן
לַבֹּקֶר
וְעָלִיתָ
בַבֹּקֶר
אֶל־הַר
סִינַי
וְנִצַּבְתָּ
לִי
שָׁם
עַל־רֹאשׁ
הָהָר:
[ג]
וְאִישׁ
לֹא־יַעֲלֶה
עִמָּךְ
וְגַם־אִישׁ
אַל־יֵרָא
בְּכָל־הָהָר
גַּם־הַצֹּאן
וְהַבָּקָר
אַל־יִרְעוּ
אֶל־מוּל
הָהָר
הַהוּא:
[ד]
וַיִּפְסֹל
שְׁנֵי־לֻחֹת
אֲבָנִים
כָּרִאשֹׁנִים
וַיַּשְׁכֵּם
מֹשֶׁה
בַבֹּקֶר
וַיַּעַל
אֶל־הַר
סִינַי
כַּאֲשֶׁר
צִוָּה
יְהוָה
אֹתוֹ
וַיִּקַּח
בְּיָדוֹ
שְׁנֵי
לֻחֹת
אֲבָנִים:
[ה]
וַיֵּרֶד
יְהוָה
בֶּעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב
עִמּוֹ
שָׁם
וַיִּקְרָא
בְשֵׁם
יְהוָה:
[ו]
וַיַּעֲבֹר
יְהוָה
׀
עַל־פָּנָיו
וַיִּקְרָא
יְהוָה
׀
יְהוָה
אֵל
רַחוּם
וְחַנּוּן
אֶרֶךְ
אַפַּיִם
וְרַב־חֶסֶד
וֶאֱמֶת:
[ז]
נֹצֵר
חֶסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא
עָוֺן
וָפֶשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה
לֹא
יְנַקֶּה
פֹּקֵד׀
עֲוֺן
אָבוֹת
עַל־בָּנִים
וְעַל־בְּנֵי
בָנִים
עַל־שִׁלֵּשִׁים
וְעַל־רִבֵּעִים:
[ח]
וַיְמַהֵר
מֹשֶׁה
וַיִּקֹּד
אַרְצָה
וַיִּשְׁתָּחוּ:
[ט]
וַיֹּאמֶר
אִם־נָא
מָצָאתִי
חֵן
בְּעֵינֶיךָ
אֲדנָי
יֵלֶךְ־נָא
אֲדנָי
בְּקִרְבֵּנוּ
כִּי
עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף
הוּא
וְסָלַחְתָּ
לַעֲוֺנֵנוּ
וּלְחַטָּאתֵנוּ
וּנְחַלְתָּנוּ:
[ששי]
[י]
וַיֹּאמֶר
הִנֵּה
אָנֹכִי
כֹּרֵת
בְּרִית
נֶגֶד
כָּל־עַמְּךָ
אֶעֱשֶׂה
נִפְלָאֹת
אֲשֶׁר
לֹא־נִבְרְאוּ
בְכָל־הָאָרֶץ
וּבְכָל־הַגּוֹיִם
וְרָאָה
כָל־הָעָם
אֲשֶׁר־אַתָּה
בְקִרְבּוֹ
אֶת־מַעֲשֵׂה
יְהוָה
כִּי־נוֹרָא
הוּא
אֲשֶׁר
אֲנִי
עֹשֶׂה
עִמָּךְ:
[יא]
שְׁמָר־לְךָ
אֵת
אֲשֶׁר
אָנֹכִי
מְצַוְּךָ
הַיּוֹם
הִנְנִי
גֹרֵשׁ
מִפָּנֶיךָ
אֶת־הָאֱמֹרִי
וְהַכְּנַעֲנִי
וְהַחִתִּי
וְהַפְּרִזִּי
וְהַחִוִּי
וְהַיְבוּסִי:
[יב]
הִשָּׁמֶר
לְךָ
פֶּן־תִּכְרֹת
בְּרִית
לְיוֹשֵׁב
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
אַתָּה
בָּא
עָלֶיהָ
פֶּן־יִהְיֶה
לְמוֹקֵשׁ
בְּקִרְבֶּךָ:
[יג]
כִּי
אֶת־מִזְבְּחֹתָם
תִּתֹּצוּן
וְאֶת־מַצֵּבֹתָם
תְּשַׁבֵּרוּן
וְאֶת־אֲשֵׁרָיו
תִּכְרֹתוּן:
[יד]
כִּי
לֹא
תִשְׁתַּחֲוֶה
לְאֵל
אַחֵר
כִּי
יְהוָה
קַנָּא
שְׁמוֹ
אֵל
קַנָּא
הוּא:
[טו]
פֶּן־תִּכְרֹת
בְּרִית
לְיוֹשֵׁב
הָאָרֶץ
וְזָנוּ׀
אַחֲרֵי
אֱלֹהֵיהֶם
וְזָבְחוּ
לֵאלֹהֵיהֶם
וְקָרָא
לְךָ
וְאָכַלְתָּ
מִזִּבְחוֹ:
[טז]
וְלָקַחְתָּ
מִבְּנֹתָיו
לְבָנֶיךָ
וְזָנוּ
בְנֹתָיו
אַחֲרֵי
אֱלֹהֵיהֶן
וְהִזְנוּ
אֶת־בָּנֶיךָ
אַחֲרֵי
אֱלֹהֵיהֶן:
[יז]
אֱלֹהֵי
מַסֵּכָה
לֹא
תַעֲשֶׂה־לָּךְ:
[יח]
אֶת־חַג
הַמַּצּוֹת
תִּשְׁמֹר
שִׁבְעַת
יָמִים
תֹּאכַל
מַצּוֹת
אֲשֶׁר
צִוִּיתִךָ
לְמוֹעֵד
חֹדֶשׁ
הָאָבִיב
כִּי
בְּחֹדֶשׁ
הָאָבִיב
יָצָאתָ
מִמִּצְרָיִם:
[יט]
כָּל־פֶּטֶר
רֶחֶם
לִי
וְכָל־מִקְנְךָ
תִּזָּכָר
פֶּטֶר
שׁוֹר
וָשֶׂה:
[כ]
וּפֶטֶר
חֲמוֹר
תִּפְדֶּה
בְשֶׂה
וְאִם־לֹא
תִפְדֶּה
וַעֲרַפְתּוֹ
כֹּל
בְּכוֹר
בָּנֶיךָ
תִּפְדֶּה
וְלֹא־יֵרָאוּ
פָנַי
רֵיקָם:
[כא]
שֵׁשֶׁת
יָמִים
תַּעֲבֹד
וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
תִּשְׁבֹּת
בֶּחָרִישׁ
וּבַקָּצִיר
תִּשְׁבֹּת:
[כב]
וְחַג
שָׁבֻעֹת
תַּעֲשֶׂה
לְךָ
בִּכּוּרֵי
קְצִיר
חִטִּים
וְחַג
הָאָסִיף
תְּקוּפַת
הַשָּׁנָה:
[כג]
שָׁלֹשׁ
פְּעָמִים
בַּשָּׁנָה
יֵרָאֶה
כָּל־זְכוּרְךָ
אֶת־פְּנֵי
הָאָדֹן
׀
יְהוָה
אֱלֹהֵי
יִשְׂרָאֵל:
[כד]
כִּי־אוֹרִישׁ
גּוֹיִם
מִפָּנֶיךָ
וְהִרְחַבְתִּי
אֶת־גְּבֻלֶךָ
וְלֹא־יַחְמֹד
אִישׁ
אֶת־אַרְצְךָ
בַּעֲלֹתְךָ
לֵרָאוֹת
אֶת־פְּנֵי
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
שָׁלֹשׁ
פְּעָמִים
בַּשָּׁנָה:
[כה]
לֹא־תִשְׁחַט
עַל־חָמֵץ
דַּם־זִבְחִי
וְלֹא־יָלִין
לַבֹּקֶר
זֶבַח
חַג
הַפָּסַח:
[כו]
רֵאשִׁית
בִּכּוּרֵי
אַדְמָתְךָ
תָּבִיא
בֵּית
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
לֹא־תְבַשֵּׁל
גְּדִי
בַּחֲלֵב
אִמּוֹ:
פ
[שביעי]
[כז]
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
כְּתָב־לְךָ
אֶת־הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה
כִּי
עַל־פִּי׀
הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה
כָּרַתִּי
אִתְּךָ
בְּרִית
וְאֶת־יִשְׂרָאֵל:
[כח]
וַיְהִי־שָׁם
עִם־יְהוָה
אַרְבָּעִים
יוֹם
וְאַרְבָּעִים
לַיְלָה
לֶחֶם
לֹא
אָכַל
וּמַיִם
לֹא
שָׁתָה
וַיִּכְתֹּב
עַל־הַלֻּחֹת
אֵת
דִּבְרֵי
הַבְּרִית
עֲשֶׂרֶת
הַדְּבָרִים:
[כט]
וַיְהִי
בְּרֶדֶת
מֹשֶׁה
מֵהַר
סִינַי
וּשְׁנֵי
לֻחֹת
הָעֵדֻת
בְּיַד־מֹשֶׁה
בְּרִדְתּוֹ
מִן־הָהָר
וּמֹשֶׁה
לֹא־יָדַע
כִּי
קָרַן
עוֹר
פָּנָיו
בְּדַבְּרוֹ
אִתּוֹ:
[ל]
וַיַּרְא
אַהֲרֹן
וְכָל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
אֶת־מֹשֶׁה
וְהִנֵּה
קָרַן
עוֹר
פָּנָיו
וַיִּירְאוּ
מִגֶּשֶׁת
אֵלָיו:
[לא]
וַיִּקְרָא
אֲלֵהֶם
מֹשֶׁה
וַיָּשֻׁבוּ
אֵלָיו
אַהֲרֹן
וְכָל־הַנְּשִׂאִים
בָּעֵדָה
וַיְדַבֵּר
מֹשֶׁה
אֲלֵהֶם:
[לב]
וְאַחֲרֵי־כֵן
נִגְּשׁוּ
כָּל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
וַיְצַוֵּם
אֵת
כָּל־אֲשֶׁר
דִּבֶּר
יְהוָה
אִתּוֹ
בְּהַר
סִינָי:
[מפטיר]
[לג]
וַיְכַל
מֹשֶׁה
מִדַּבֵּר
אִתָּם
וַיִּתֵּן
עַל־פָּנָיו
מַסְוֶה:
[לד]
וּבְבֹא
מֹשֶׁה
לִפְנֵי
יְהוָה
לְדַבֵּר
אִתּוֹ
יָסִיר
אֶת־הַמַּסְוֶה
עַד־צֵאתוֹ
וְיָצָא
וְדִבֶּר
אֶל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
אֵת
אֲשֶׁר
יְצֻוֶּה:
[לה]
וְרָאוּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵל
אֶת־פְּנֵי
מֹשֶׁה
כִּי
קָרַן
עוֹר
פְּנֵי
מֹשֶׁה
וְהֵשִׁיב
מֹשֶׁה
אֶת־הַמַּסְוֶה
עַל־פָּנָיו
עַד־בֹּאוֹ
לְדַבֵּר
אִתּוֹ:
ס