פרק לד
[חמישי] [א] ויאמר יהוה אל־משה פסל־לך שני־לחת אבנים כראשנים וכתבתי על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת:
[ב] והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי שם על־ראש ההר:
[ג] ואיש לא־יעלה עמך וגם־איש אל־ירא בכל־ההר גם־הצאן והבקר אל־ירעו אל־מול ההר ההוא:
[ד] ויפסל שני־לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל־הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים:
[ה] וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:
[ו] ויעבר יהוה ׀ על־פניו ויקרא יהוה ׀ יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת:
[ז] נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד׀ עון אבות על־בנים ועל־בני בנים על־שלשים ועל־רבעים:
[ח] וימהר משה ויקד ארצה וישתחו:
[ט] ויאמר אם־נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך־נא אדני בקרבנו כי עם־קשה־ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו:
[ששי] [י] ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשר־אתה בקרבו את־מעשה יהוה כי־נורא הוא אשר אני עשה עמך:
[יא] שמר־לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי:
[יב] השמר לך פן־תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן־יהיה למוקש בקרבך:
[יג] כי את־מזבחתם תתצון ואת־מצבתם תשברון ואת־אשריו תכרתון:
[יד] כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא:
[טו] פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו׀ אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו:
[טז] ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־בניך אחרי אלהיהן:
[יז] אלהי מסכה לא תעשה־לך:
[יח] את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים:
[יט] כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה:
[כ] ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם:
[כא] ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת:
[כב] וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה:
[כג] שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן ׀ יהוה אלהי ישראל:
[כד] כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבלך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה:
[כה] לא־תשחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח:
[כו] ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו: פ
[שביעי] [כז] ויאמר יהוה אל־משה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי׀ הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישראל:
[כח] ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים:
[כט] ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד־משה ברדתו מן־ההר ומשה לא־ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו:
[ל] וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו:
[לא] ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל־הנשאים בעדה וידבר משה אלהם:
[לב] ואחרי־כן נגשו כל־בני ישראל ויצום את כל־אשר דבר יהוה אתו בהר סיני:
[מפטיר] [לג] ויכל משה מדבר אתם ויתן על־פניו מסוה:
[לד] ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את־המסוה עד־צאתו ויצא ודבר אל־בני ישראל את אשר יצוה:
[לה] וראו בני־ישראל את־פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את־המסוה על־פניו עד־באו לדבר אתו: ס