פרק ח
[א] ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים:
[ב] ויט אהרן את־ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את־ארץ מצרים:
[ג] ויעשו־כן החרטמים בלטיהם ויעלו את־הצפרדעים על־ארץ מצרים:
[ד] ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את־העם ויזבחו ליהוה:
[ה] ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי׀ אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה:
[ו] ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו:
[חמישי] [ז] וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה:
[ח] ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשר־שם לפרעה:
[ט] ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השדת:
[י] ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ:
[יא] וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה: ס
[יב] ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים:
[יג] ויעשו־כן ויט אהרן את־ידו במטהו ויך את־עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל־עפר הארץ היה כנים בכל־ארץ מצרים:
[יד] ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה:
[טו] ויאמרו החרטמם אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה: ס
[טז] ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני:
[יז] כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה:
[יח] והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות־שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ:
[ששי] [יט] ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה:
[כ] ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב:
[כא] ויקרא פרעה אל־משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ:
[כב] ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו:
[כג] דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו:
[כד] ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי:
[כה] ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל־יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל־יסף פרעה התל לבלתי שלח את־העם לזבח ליהוה:
[כו] ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל־יהוה:
[כז] ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד:
[כח] ויכבד פרעה את־לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את־העם: פ