פרק ט
[א] ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה ודברת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני:
[ב] כי אם־מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם:
[ג] הנה יד־יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד:
[ד] והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל־לבני ישראל דבר:
[ה] וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ:
[ו] ויעש יהוה את־הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני־ישראל לא־מת אחד:
[ז] וישלח פרעה והנה לא־מת ממקנה ישראל עד־אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את־העם: פ
[ח] ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה:
[ט] והיה לאבק על כל־ארץ מצרים והיה על־האדם ועל־הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל־ארץ מצרים:
[י] ויקחו את־פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה:
[יא] ולא־יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי־היה השחין בחרטמם ובכל־מצרים:
[יב] ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל־משה: ס
[יג] ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני:
[יד] כי׀ בפעם הזאת אני שלח את־כל־מגפתי אל־לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל־הארץ:
[טו] כי עתה שלחתי את־ידי ואך אותך ואת־עמך בדבר ותכחד מן־הארץ:
[טז] ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את־כחי ולמען ספר שמי בכל־הארץ:
[שביעי] [יז] עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם:
[יח] הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא־היה כמהו במצרים למן־היום הוסדה ועד־עתה:
[יט] ועתה שלח העז את־מקנך ואת כל־אשר לך בשדה כל־האדם והבהמה אשר־ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו:
[כ] הירא את־דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את־עבדיו ואת־מקנהו אל־הבתים:
[כא] ואשר לא־שם לבו אל־דבר יהוה ויעזב את־עבדיו ואת־מקנהו בשדה: פ
[כב] ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־השמים ויהי ברד בכל־ארץ מצרים על־האדם ועל־הבהמה ועל כל־עשב השדה בארץ מצרים:
[כג] ויט משה את־מטהו על־השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על־ארץ מצרים:
[כד] ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא־היה כמהו בכל־ארץ מצרים מאז היתה לגוי:
[כה] ויך הברד בכל־ארץ מצרים את כל־אשר בשדה מאדם ועד־בהמה ואת כל־עשב השדה הכה הברד ואת־כל־עץ השדה שבר:
[כו] רק בארץ גשן אשר־שם בני ישראל לא היה ברד:
[כז] וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים:
[כח] העתירו אל־יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד:
[כט] ויאמר אליו משה כצאתי את־העיר אפרש את־כפי אל־יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה־עוד למען תדע כי ליהוה הארץ:
[ל] ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים:
[לא] והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל:
[לב] והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה:
[מפטיר] [לג] ויצא משה מעם פרעה את־העיר ויפרש כפיו אל־יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא־נתך ארצה:
[לד] וירא פרעה כי־חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו:
[לה] ויחזק לב פרעה ולא שלח את־בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד־משה: פ