פרק יד
[א] הנה יום־בא ליהוה וחלק שללך בקרבך:
[ב] ואספתי את־כל־הגוים ׀ אל־ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה תשכבנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן־העיר:
[ג] ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב:
[ד] ועמדו רגליו ביום־ההוא על־הר הזיתים אשר על־פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו־נגבה:
[ה] ונסתם גיא־הרי כי־יגיע גי־הרים אל־אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך־יהודה ובא יהוה אלהי כל־קדשים עמך:
[ו] והיה ביום ההוא לא־יהיה אור יקרות יקפאון וקפאון:
[ז] והיה יום־אחד הוא יודע ליהוה לא־יום ולא־לילה והיה לעת־ערב יהיה־אור:
[ח] והיה׀ ביום ההוא יצאו מים־חיים מירושלם חצים אל־הים הקדמוני וחצים אל־הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה:
[ט] והיה יהוה למלך על־כל־הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:
[י] יסוב כל־הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד־מקום שער הראשון עד־שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך:
[יא] וישבו בה וחרם לא יהיה־עוד וישבה ירושלם לבטח: ס
[יב] וזאת׀ תהיה המגפה אשר יגף יהוה את־כל־העמים אשר צבאו על־ירושלם המק ׀ בשרו והוא עמד על־רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם:
[יג] והיה ביום ההוא תהיה מהומת־יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על־יד רעהו:
[יד] וגם־יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל־הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד:
[טו] וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל־הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת:
[טז] והיה כל־הנותר מכל־הגוים הבאים על־ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את־חג הסכות:
[יז] והיה אשר לא־יעלה מאת משפחות הארץ אל־ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם:
[יח] ואם־משפחת מצרים לא־תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את־הגוים אשר לא יעלו לחג את־חג הסכות:
[יט] זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל־הגוים אשר לא יעלו לחג את־חג הסכות:
[כ] ביום ההוא יהיה על־מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח:
[כא] והיה כל־סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל־הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא־יהיה כנעני עוד בבית־יהוה צבאות ביום ההוא: