פרק קד
[א] ברכי נפשי את־יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת:
[ב] עטה־אור כשלמה נוטה שמים כיריעה:
[ג] המקרה במים עליותיו השם־עבים רכובו המהלך על־כנפי־רוח:
[ד] עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט:
[ה] יסד־ארץ על־מכוניה בל־תמוט עולם ועד:
[ו] תהום כלבוש כסיתו על־הרים יעמדו מים:
[ז] מן־גערתך ינוסון מן־קול רעמך יחפזון:
[ח] יעלו הרים ירדו בקעות אל־מקום זה׀ יסדת להם:
[ט] גבול־שמת בל־יעברון בל־ישבון לכסות הארץ:
[י] המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון:
[יא] ישקו כל־חיתו שדי ישברו פראים צמאם:
[יב] עליהם עוף־השמים ישכון מבין עפאים יתנו־קול:
[יג] משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ:
[יד] מצמיח חציר׀ לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן־הארץ:
[טו] ויין׀ ישמח לבב־אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב־אנוש יסעד:
[טז] ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע:
[יז] אשר־שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה:
[יח] הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים:
[יט] עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו:
[כ] תשת־חשך ויהי לילה בו־תרמש כל־חיתו־יער:
[כא] הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם:
[כב] תזרח השמש יאספון ואל־מעונתם ירבצון:
[כג] יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי־ערב:
[כד] מה־רבו מעשיך׀ יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך:
[כה] זה׀ הים גדול ורחב ידים שם־רמש ואין מספר חיות קטנות עם־גדלות:
[כו] שם אניות יהלכון לויתן זה־יצרת לשחק־בו:
[כז] כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו:
[כח] תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב:
[כט] תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל־עפרם ישובון:
[ל] תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה:
[לא] יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו:
[לב] המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו:
[לג] אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי:
[לד] יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה:
[לה] יתמו חטאים׀ מן־הארץ ורשעים׀ עוד אינם ברכי נפשי את־יהוה הללו־יה: פ