פרק קז
[א] הדו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו:
[ב] יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד־צר:
[ג] ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים:
[ד] תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו:
[ה] רעבים גם־צמאים נפשם בהם תתעטף:
[ו] ויצעקו אל־יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם:
[ז] וידריכם בדרך ישרה ללכת אל־עיר מושב:
[ח] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:
[ט] כי־השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא־טוב:
[י] ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל:
[יא] כי־המרו אמרי־אל ועצת עליון נאצו:
[יב] ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר:
[יג] ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם:
[יד] יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק:
[טו] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:
[טז] כי־שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע:
[יז] אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו:
[יח] כל־אכל תתעב נפשם ויגיעו עד־שערי מות:
[יט] ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם:
[כ] ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם:
[כא] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:
[כב] ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה:
[כג] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים:
[כד] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה:
[כה] ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו:
[כו] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג:
[כז] יחוגו וינועו כשכור וכל־חכמתם תתבלע:
[כח] ויצעקו אל־יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם:
[כט] יקם סערה לדממה ויחשו גליהם:
[ל] וישמחו כי־ישתקו וינחם אל־מחוז חפצם:
[לא] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:
[לב] וירוממוהו בקהל־עם ובמושב זקנים יהללוהו:
[לג] ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון:
[לד] ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה:
[לה] ישם מדבר לאגם־מים וארץ ציה למצאי מים:
[לו] ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב:
[לז] ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה:
[לח] ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט:
[לט] וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון:
[מ] שפך בוז על־נדיבים ויתעם בתהו לא־דרך:
[מא] וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות:
[מב] יראו ישרים וישמחו וכל־עולה קפצה פיה:
[מג] מי־חכם וישמר־אלה ויתבוננו חסדי יהוה: פ