פרק קט
[א] למנצח לדוד מזמור פ
אלהי תהלתי אל־תחרש:

[ב] כי פי רשע ופי־מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר:
[ג] ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם:
[ד] תחת־אהבתי ישטנוני ואני תפלה:
[ה] וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי:
[ו] הפקד עליו רשע ושטן יעמד על־ימינו:
[ז] בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה:
[ח] יהיו־ימיו מעטים פקדתו יקח אחר:
[ט] יהיו־בניו יתומים ואשתו אלמנה:
[י] ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם:
[יא] ינקש נושה לכל־אשר־לו ויבזו זרים יגיעו:
[יב] אל־יהי־לו משך חסד ואל־יהי חונן ליתומיו:
[יג] יהי־אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם:
[יד] יזכר׀ עון אבתיו אל־יהוה וחטאת אמו אל־תמח:
[טו] יהיו נגד־יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם:
[טז] יען אשר׀ לא זכר עשות חסד וירדף איש־עני ואביון ונכאה לבב למותת:
[יז] ויאהב קללה ותבואהו ולא־חפץ בברכה ותרחק ממנו:
[יח] וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:
[יט] תהי־לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה:
[כ] זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על־נפשי:
[כא] ואתה׀ יהוה אדני עשה־אתי למען שמך כי־טוב חסדך הצילני:
[כב] כי־עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי:
[כג] כצל־כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה:
[כד] ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן:
[כה] ואני׀ הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם:
[כו] עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך:
[כז] וידעו כי־ידך זאת אתה יהוה עשיתה:
[כח] יקללו־המה ואתה תברך קמו׀ ויבשו ועבדך ישמח:
[כט] ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם:
[ל] אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו:
[לא] כי־יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו: פ