פרק יד
[א]
לַמְנַצֵּחַ
לְדָוִד
פ
אָמַר
נָבָל
בְּלִבּוֹ
אֵין
אֱלֹהִים
הִשְׁחִיתוּ
הִתְעִיבוּ
עֲלִילָה
אֵין
עֹשֵׂה־טוֹב:
[ב]
יְהוָה
מִשָּׁמַיִם
הִשְׁקִיף
עַל־בְּנֵי־אָדָם
לִרְאוֹת
הֲיֵשׁ
מַשְׂכִּיל
דֹּרֵשׁ
אֶת־אֱלֹהִים:
[ג]
הַכֹּל
סָר
יַחְדָּו
נֶאֱלָחוּ
אֵין
עֹשֵׂה־טוֹב
אֵין
גַּם־אֶחָד:
[ד]
הֲלֹא
יָדְעוּ
כָּל־פֹּעֲלֵי
אָוֶן
אֹכְלֵי
עַמִּי
אָכְלוּ
לֶחֶם
יְהוָה
לֹא
קָרָאוּ:
[ה]
שָׁם׀
פָּחֲדוּ
פָחַד
כִּי־אֱלֹהִים
בְּדוֹר
צַדִּיק:
[ו]
עֲצַת־עָנִי
תָבִישׁוּ
כִּי
יְהוָה
מַחְסֵהוּ:
[ז]
מִי
יִתֵּן
מִצִּיּוֹן
יְשׁוּעַת
יִשְׂרָאֵל
בְּשׁוּב
יְהוָה
שְׁבוּת
עַמּוֹ
יָגֵל
יַעֲקֹב
יִשְׂמַח
יִשְׂרָאֵל:
פ