פרק יד
[א] למנצח לדוד פ
אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה־טוב:
[ב] יהוה משמים השקיף על־בני־אדם לראות היש משכיל דרש את־אלהים:
[ג] הכל סר יחדו נאלחו אין עשה־טוב אין גם־אחד:
[ד] הלא ידעו כל־פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו:
[ה] שם׀ פחדו פחד כי־אלהים בדור צדיק:
[ו] עצת־עני תבישו כי יהוה מחסהו:
[ז] מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל: פ