פרק כב
[א] למנצח על־אילת השחר ס מזמור לדוד:

[ב] אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי:
[ג] אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא־דמיה לי:
[ד] ואתה קדוש יושב תהלות ישראל:
[ה] בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו:
[ו] אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא־בושו:
[ז] ואנכי תולעת ולא־איש חרפת אדם ובזוי עם:
[ח] כל־ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש:
[ט] גל אל־יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו:
[י] כי־אתה גחי מבטן מבטיחי על־שדי אמי:
[יא] עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה:
[יב] אל־תרחק ממני כי־צרה קרובה כי־אין עוזר:
[יג] סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני:
[יד] פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג:
[טו] כמים נשפכתי והתפרדו כל־עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי:
[טז] יבש כחרש׀ כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר־מות תשפתני:
[יז] כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי:
[יח] אספר כל־עצמותי המה יביטו יראו־בי:
[יט] יחלקו בגדי להם ועל־לבושי יפילו גורל:
[כ] ואתה יהוה אל־תרחק אילותי לעזרתי חושה:
[כא] הצילה מחרב נפשי מיד־כלב יחידתי:
[כב] הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני:
[כג] אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך:
[כד] יראי יהוה׀ הללוהו כל־זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל־זרע ישראל:
[כה] כי לא־בזה ולא שקץ ענות עני ולא־הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע:
[כו] מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו:
[כז] יאכלו ענוים׀ וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד:
[כח] יזכרו׀ וישבו אל־יהוה כל־אפסי־ארץ וישתחוו לפניך כל־משפחות גוים:
[כט] כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים:
[ל] אכלו וישתחוו׀ כל־דשני־ארץ לפניו יכרעו כל־יורדי עפר ונפשו לא חיה:
[לא] זרע יעבדנו יספר לאדני לדור:
[לב] יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה: פ