פרק לד
[א] לדוד ס בשנותו את־טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך:

[ב] אברכה את־יהוה בכל־עת תמיד תהלתו בפי:
[ג] ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו:
[ד] גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו:
[ה] דרשתי את־יהוה וענני ומכל־מגורותי הצילני:
[ו] הביטו אליו ונהרו ופניהם אל־יחפרו:
[ז] זה עני קרא ויהוה שמע ומכל־צרותיו הושיעו:
[ח] חנה מלאך־יהוה סביב ליראיו ויחלצם:
[ט] טעמו וראו כי־טוב יהוה אשרי הגבר יחסה־בו:
[י] יראו את־יהוה קדשיו כי־אין מחסור ליראיו:
[יא] כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא־יחסרו כל־טוב:
[יב] לכו־בנים שמעו־לי יראת יהוה אלמדכם:
[יג] מי־האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב:
[יד] נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה:
[טו] סור מרע ועשה־טוב בקש שלום ורדפהו:
[טז] עיני יהוה אל־צדיקים ואזניו אל־שועתם:
[יז] פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם:
[יח] צעקו ויהוה שמע ומכל־צרותם הצילם:
[יט] קרוב יהוה לנשברי־לב ואת־דכאי־רוח יושיע:
[כ] רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה:
[כא] שמר כל־עצמותיו אחת מהנה לא נשברה:
[כב] תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו:
[כג] פדה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל־החסים בו: פ