פרק מה
[א] למנצח על־ששנים ס לבני־קרח משכיל שיר ידידת:

[ב] רחש לבי׀ דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט׀ סופר מהיר:
[ג] יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על־כן ברכך אלהים לעולם:
[ד] חגור־חרבך על־ירך גבור הודך והדרך:
[ה] והדרך׀ צלח רכב על־דבר־אמת וענוה־צדק ותורך נוראות ימינך:
[ו] חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך:
[ז] כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך:
[ח] אהבת צדק ותשנא רשע על־כן׀ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברך:
[ט] מר־ואהלות קציעות כל־בגדתיך מן־היכלי שן מני שמחוך:
[י] בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר:
[יא] שמעי־בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך:
[יב] ויתאו המלך יפיך כי־הוא אדניך והשתחוי־לו:
[יג] ובת־צר׀ במנחה פניך יחלו עשירי עם:
[יד] כל־כבודה בת־מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה:
[טו] לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך:
[טז] תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך:
[יז] תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל־הארץ:
[יח] אזכירה שמך בכל־דר ודר על־כן עמים יהודוך לעלם ועד: פ