פרק מט
[א] למנצח ׀ לבני־קרח מזמור: פ
[ב] שמעו־זאת כל־העמים האזינו כל־ישבי חלד:
[ג] גם־בני אדם גם־בני־איש יחד עשיר ואביון:
[ד] פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות:
[ה] אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי:
[ו] למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני:
[ז] הבטחים על־חילם וברב עשרם יתהללו:
[ח] אח לא־פדה יפדה איש לא־יתן לאלהים כפרו:
[ט] ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם:
[י] ויחי־עוד לנצח לא יראה השחת:
[יא] כי יראה׀ חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם:
[יב] קרבם בתימו לעולם משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות:
[יג] ואדם ביקר בל־ילין נמשל כבהמות נדמו:
[יד] זה דרכם כסל למו ואחריהם׀ בפיהם ירצו סלה:
[טו] כצאן׀ לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים׀ לבקר וצירם וצורם לבלות שאול מזבל לו:
[טז] אך־אלהים יפדה נפשי מיד־שאול כי יקחני סלה:
[יז] אל־תירא כי־יעשר איש כי־ירבה כבוד ביתו:
[יח] כי לא במותו יקח הכל לא־ירד אחריו כבודו:
[יט] כי־נפשו בחייו יברך ויודך כי־תיטיב לך:
[כ] תבוא עד־דור אבותיו עד־נצח לא יראו־אור:
[כא] אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו: פ