פרק מט
[א]
למנצח
׀
לבני־קרח
מזמור:
פ
[ב]
שמעו־זאת
כל־העמים
האזינו
כל־ישבי
חלד:
[ג]
גם־בני
אדם
גם־בני־איש
יחד
עשיר
ואביון:
[ד]
פי
ידבר
חכמות
והגות
לבי
תבונות:
[ה]
אטה
למשל
אזני
אפתח
בכנור
חידתי:
[ו]
למה
אירא
בימי
רע
עון
עקבי
יסובני:
[ז]
הבטחים
על־חילם
וברב
עשרם
יתהללו:
[ח]
אח
לא־פדה
יפדה
איש
לא־יתן
לאלהים
כפרו:
[ט]
ויקר
פדיון
נפשם
וחדל
לעולם:
[י]
ויחי־עוד
לנצח
לא
יראה
השחת:
[יא]
כי
יראה׀
חכמים
ימותו
יחד
כסיל
ובער
יאבדו
ועזבו
לאחרים
חילם:
[יב]
קרבם
בתימו
לעולם
משכנתם
לדור
ודר
קראו
בשמותם
עלי
אדמות:
[יג]
ואדם
ביקר
בל־ילין
נמשל
כבהמות
נדמו:
[יד]
זה
דרכם
כסל
למו
ואחריהם׀
בפיהם
ירצו
סלה:
[טו]
כצאן׀
לשאול
שתו
מות
ירעם
וירדו
בם
ישרים׀
לבקר
וצירם
וצורם
לבלות
שאול
מזבל
לו:
[טז]
אך־אלהים
יפדה
נפשי
מיד־שאול
כי
יקחני
סלה:
[יז]
אל־תירא
כי־יעשר
איש
כי־ירבה
כבוד
ביתו:
[יח]
כי
לא
במותו
יקח
הכל
לא־ירד
אחריו
כבודו:
[יט]
כי־נפשו
בחייו
יברך
ויודך
כי־תיטיב
לך:
[כ]
תבוא
עד־דור
אבותיו
עד־נצח
לא
יראו־אור:
[כא]
אדם
ביקר
ולא
יבין
נמשל
כבהמות
נדמו:
פ