פרק נא
[א] למנצח מזמור לדוד: פ
[ב] בבוא־אליו נתן הנביא כאשר־בא אל־בת־שבע:
[ג] חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי:
[ד] הרבה הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני:
[ה] כי־פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד:
[ו] לך לבדך׀ חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך:
[ז] הן־בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי:
[ח] הן־אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני:
[ט] תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין:
[י] תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית:
[יא] הסתר פניך מחטאי וכל־עונתי מחה:
[יב] לב טהור ברא־לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי:
[יג] אל־תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל־תקח ממני:
[יד] השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני:
[טו] אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו:
[טז] הצילני מדמים׀ אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך:
[יז] אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:
[יח] כי׀ לא־תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה:
[יט] זבחי אלהים רוח נשברה לב־נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:
[כ] היטיבה ברצונך את־ציון תבנה חומות ירושלם:
[כא] אז תחפץ זבחי־צדק עולה וכליל אז יעלו על־מזבחך פרים: פ