פרק נג
[א] למנצח על־מחלת משכיל לדוד: פ
[ב] אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה־טוב:
[ג] אלהים משמים השקיף על־בני־אדם לראות היש משכיל דרש את־אלהים:
[ד] כלו סג יחדו נאלחו אין עשה־טוב אין גם־אחד:
[ה] הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו:
[ו] שם׀ פחדו פחד לא־היה פחד כי־אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי־אלהים מאסם:
[ז] מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל: פ