פרק נט
[א] למנצח אל־תשחת לדוד מכתם ס בשלח שאול וישמרו את־הבית להמיתו:

[ב] הצילני מאיבי ׀ אלהי ממתקוממי תשגבני:
[ג] הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני:
[ד] כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא־פשעי ולא־חטאתי יהוה:
[ה] בלי־עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה:
[ו] ואתה יהוה־אלהים ׀ צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל־הגוים אל־תחן כל־בגדי און סלה:
[ז] ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר:
[ח] הנה׀ יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי־מי שמע:
[ט] ואתה יהוה תשחק־למו תלעג לכל־גוים:
[י] עזו אליך אשמרה כי־אלהים משגבי:
[יא] אלהי חסדו חסדי יקדמני אלהים יראני בשררי:
[יב] אל־תהרגם׀ פן־ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני:
[יג] חטאת־פימו דבר־שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו:
[יד] כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי־אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה:
[טו] וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר:
[טז] המה ינועון יניעון לאכל אם־לא ישבעו וילינו:
[יז] ואני׀ אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי־היית משגב לי ומנוס ביום צר־לי:
[יח] עזי אליך אזמרה כי־אלהים משגבי אלהי חסדי: פ