פרק סח
[א] למנצח לדוד מזמור שיר: פ
[ב] יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו:
[ג] כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני־אש יאבדו רשעים מפני אלהים:
[ד] וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה:
[ה] שירו׀ לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו:
[ו] אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו:
[ז] אלהים׀ מושיב יחידים׀ ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה:
[ח] אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה:
[ט] ארץ רעשה׀ אף־שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל:
[י] גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה:
[יא] חיתך ישבו־בה תכין בטובתך לעני אלהים:
[יב] אדני יתן־אמר המבשרות צבא רב:
[יג] מלכי צבאות ידדון ידדון ונות־בית תחלק שלל:
[יד] אם־תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ:
[טו] בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון:
[טז] הר־אלהים הר־בשן הר גבננים הר־בשן:
[יז] למה׀ תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף־יהוה ישכן לנצח:
[יח] רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש:
[יט] עלית למרום׀ שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן׀ יה אלהים:
[כ] ברוך אדני יום ׀ יום יעמס־לנו האל ישועתנו סלה:
[כא] האל ׀ לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תצאות:
[כב] אך־אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו:
[כג] אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים:
[כד] למען׀ תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו:
[כה] ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש:
[כו] קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות:
[כז] במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל:
[כח] שם בנימן׀ צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי:
[כט] צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו:
[ל] מהיכלך על־ירושלם לך יובילו מלכים שי:
[לא] גער חית קנה עדת אבירים׀ בעגלי עמים מתרפס ברצי־כסף בזר עמים קרבות יחפצו:
[לב] יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים:
[לג] ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה:
[לד] לרכב בשמי שמי־קדם הן יתן בקולו קול עז:
[לה] תנו עז לאלהים על־ישראל גאותו ועזו בשחקים:
[לו] נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן ׀ עז ותעצמות לעם ברוך אלהים: פ