פרק עא
[א] בך־יהוה חסיתי אל־אבושה לעולם:
[ב] בצדקתך תצילני ותפלטני הטה־אלי אזנך והושיעני:
[ג] היה לי׀ לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי־סלעי ומצודתי אתה:
[ד] אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ:
[ה] כי־אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי:
[ו] עליך׀ נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד:
[ז] כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי־עז:
[ח] ימלא פי תהלתך כל־היום תפארתך:
[ט] אל־תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל־תעזבני:
[י] כי־אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו:
[יא] לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי־אין מציל:
[יב] אלהים אל־תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה חושה:
[יג] יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי:
[יד] ואני תמיד איחל והוספתי על־כל־תהלתך:
[טו] פי׀ יספר צדקתך כל־היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות:
[טז] אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך:
[יז] אלהים למדתני מנעורי ועד־הנה אגיד נפלאותיך:
[יח] וגם עד־זקנה׀ ושיבה אלהים אל־תעזבני עד־אגיד זרועך לדור לכל־יבוא גבורתך:
[יט] וצדקתך אלהים עד־מרום אשר־עשית גדלות אלהים מי כמוך:
[כ] אשר הראיתנו׀ הראיתני׀ צרות רבות ורעות תשוב תחינו תחיני ומתהמות הארץ תשוב תעלני:
[כא] תרב׀ גדלתי ותסב תנחמני:
[כב] גם־אני׀ אודך בכלי־נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל:
[כג] תרננה שפתי כי אזמרה־לך ונפשי אשר פדית:
[כד] גם־לשוני כל־היום תהגה צדקתך כי־בשו כי־חפרו מבקשי רעתי: פ