פרק עא
[א]
בך־יהוה
חסיתי
אל־אבושה
לעולם:
[ב]
בצדקתך
תצילני
ותפלטני
הטה־אלי
אזנך
והושיעני:
[ג]
היה
לי׀
לצור
מעון
לבוא
תמיד
צוית
להושיעני
כי־סלעי
ומצודתי
אתה:
[ד]
אלהי
פלטני
מיד
רשע
מכף
מעול
וחומץ:
[ה]
כי־אתה
תקותי
אדני
יהוה
מבטחי
מנעורי:
[ו]
עליך׀
נסמכתי
מבטן
ממעי
אמי
אתה
גוזי
בך
תהלתי
תמיד:
[ז]
כמופת
הייתי
לרבים
ואתה
מחסי־עז:
[ח]
ימלא
פי
תהלתך
כל־היום
תפארתך:
[ט]
אל־תשליכני
לעת
זקנה
ככלות
כחי
אל־תעזבני:
[י]
כי־אמרו
אויבי
לי
ושמרי
נפשי
נועצו
יחדו:
[יא]
לאמר
אלהים
עזבו
רדפו
ותפשוהו
כי־אין
מציל:
[יב]
אלהים
אל־תרחק
ממני
אלהי
לעזרתי
חישה
חושה:
[יג]
יבשו
יכלו
שטני
נפשי
יעטו
חרפה
וכלמה
מבקשי
רעתי:
[יד]
ואני
תמיד
איחל
והוספתי
על־כל־תהלתך:
[טו]
פי׀
יספר
צדקתך
כל־היום
תשועתך
כי
לא
ידעתי
ספרות:
[טז]
אבוא
בגברות
אדני
יהוה
אזכיר
צדקתך
לבדך:
[יז]
אלהים
למדתני
מנעורי
ועד־הנה
אגיד
נפלאותיך:
[יח]
וגם
עד־זקנה׀
ושיבה
אלהים
אל־תעזבני
עד־אגיד
זרועך
לדור
לכל־יבוא
גבורתך:
[יט]
וצדקתך
אלהים
עד־מרום
אשר־עשית
גדלות
אלהים
מי
כמוך:
[כ]
אשר
הראיתנו׀
הראיתני׀
צרות
רבות
ורעות
תשוב
תחינו
תחיני
ומתהמות
הארץ
תשוב
תעלני:
[כא]
תרב׀
גדלתי
ותסב
תנחמני:
[כב]
גם־אני׀
אודך
בכלי־נבל
אמתך
אלהי
אזמרה
לך
בכנור
קדוש
ישראל:
[כג]
תרננה
שפתי
כי
אזמרה־לך
ונפשי
אשר
פדית:
[כד]
גם־לשוני
כל־היום
תהגה
צדקתך
כי־בשו
כי־חפרו
מבקשי
רעתי:
פ