פרק פ
[א] למנצח אל־ששנים ס עדות לאסף מזמור:

[ב] רעה ישראל׀ האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה:
[ג] לפני אפרים׀ ובנימן ומנשה עוררה את־גבורתך ולכה לישעתה לנו:
[ד] אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה:
[ה] יהוה אלהים צבאות עד־מתי עשנת בתפלת עמך:
[ו] האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש:
[ז] תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו־למו:
[ח] אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה:
[ט] גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה:
[י] פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא־ארץ:
[יא] כסו הרים צלה וענפיה ארזי־אל:
[יב] תשלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה:
[יג] למה פרצת גדריה וארוה כל־עברי דרך:
[יד] יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה:
[טו] אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת:
[טז] וכנה אשר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך:
[יז] שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו:
[יח] תהי־ידך על־איש ימינך על־בן־אדם אמצת לך:
[יט] ולא־נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא:
[כ] יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה: פ