פרק פו
[א] תפלה לדוד פ
הטה־יהוה אזנך ענני כי־עני ואביון אני:

[ב] שמרה נפשי כי־חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך:
[ג] חנני אדני כי אליך אקרא כל־היום:
[ד] שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא:
[ה] כי־אתה אדני טוב וסלח ורב־חסד לכל־קראיך:
[ו] האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי:
[ז] ביום צרתי אקראך כי תענני:
[ח] אין־כמוך באלהים ׀ אדני ואין כמעשיך:
[ט] כל־גוים׀ אשר עשית יבואו׀ וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך:
[י] כי־גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך:
[יא] הורני יהוה׀ דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך:
[יב] אודך׀ אדני אלהי בכל־לבבי ואכבדה שמך לעולם:
[יג] כי־חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה:
[יד] אלהים׀ זדים קמו־עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם:
[טו] ואתה אדני אל־רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת:
[טז] פנה אלי וחנני תנה־עזך לעבדך והושיעה לבן־אמתך:
[יז] עשה־עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי־אתה יהוה עזרתני ונחמתני: פ