פרק א
[א] משלי שלמה בן־דוד מלך ישראל:
[ב] לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה:
[ג] לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים:
[ד] לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה:
[ה] ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה:
[ו] להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם:
[ז] יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו: פ
[ח] שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך:
[ט] כי׀ לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך:
[י] בני אם־יפתוך חטאים אל־תבא:
[יא] אם־יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם:
[יב] נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור:
[יג] כל־הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל:
[יד] גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו:
[טו] בני אל־תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם:
[טז] כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך־דם:
[יז] כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף:
[יח] והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם:
[יט] כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח: פ
[כ] חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה:
[כא] בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר:
[כב] עד־מתי ׀ פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו־דעת:
[כג] תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם:
[כד] יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב:
[כה] ותפרעו כל־עצתי ותוכחתי לא אביתם:
[כו] גם־אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם:
[כז] בבא כשאוה׀ כשואה׀ פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה:
[כח] אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני:
[כט] תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו:
[ל] לא־אבו לעצתי נאצו כל־תוכחתי:
[לא] ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו:
[לב] כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם:
[לג] ושמע לי ישכן־בטח ושאנן מפחד רעה: פ