פרק א
[א]
משלי
שלמה
בן־דוד
מלך
ישראל:
[ב]
לדעת
חכמה
ומוסר
להבין
אמרי
בינה:
[ג]
לקחת
מוסר
השכל
צדק
ומשפט
ומשרים:
[ד]
לתת
לפתאים
ערמה
לנער
דעת
ומזמה:
[ה]
ישמע
חכם
ויוסף
לקח
ונבון
תחבלות
יקנה:
[ו]
להבין
משל
ומליצה
דברי
חכמים
וחידתם:
[ז]
יראת
יהוה
ראשית
דעת
חכמה
ומוסר
אוילים
בזו:
פ
[ח]
שמע
בני
מוסר
אביך
ואל־תטש
תורת
אמך:
[ט]
כי׀
לוית
חן
הם
לראשך
וענקים
לגרגרתך:
[י]
בני
אם־יפתוך
חטאים
אל־תבא:
[יא]
אם־יאמרו
לכה
אתנו
נארבה
לדם
נצפנה
לנקי
חנם:
[יב]
נבלעם
כשאול
חיים
ותמימים
כיורדי
בור:
[יג]
כל־הון
יקר
נמצא
נמלא
בתינו
שלל:
[יד]
גורלך
תפיל
בתוכנו
כיס
אחד
יהיה
לכלנו:
[טו]
בני
אל־תלך
בדרך
אתם
מנע
רגלך
מנתיבתם:
[טז]
כי
רגליהם
לרע
ירוצו
וימהרו
לשפך־דם:
[יז]
כי־חנם
מזרה
הרשת
בעיני
כל־בעל
כנף:
[יח]
והם
לדמם
יארבו
יצפנו
לנפשתם:
[יט]
כן
ארחות
כל־בצע
בצע
את־נפש
בעליו
יקח:
פ
[כ]
חכמות
בחוץ
תרנה
ברחבות
תתן
קולה:
[כא]
בראש
המיות
תקרא
בפתחי
שערים
בעיר
אמריה
תאמר:
[כב]
עד־מתי
׀
פתים
תאהבו
פתי
ולצים
לצון
חמדו
להם
וכסילים
ישנאו־דעת:
[כג]
תשובו
לתוכחתי
הנה
אביעה
לכם
רוחי
אודיעה
דברי
אתכם:
[כד]
יען
קראתי
ותמאנו
נטיתי
ידי
ואין
מקשיב:
[כה]
ותפרעו
כל־עצתי
ותוכחתי
לא
אביתם:
[כו]
גם־אני
באידכם
אשחק
אלעג
בבא
פחדכם:
[כז]
בבא
כשאוה׀
כשואה׀
פחדכם
ואידכם
כסופה
יאתה
בבא
עליכם
צרה
וצוקה:
[כח]
אז
יקראנני
ולא
אענה
ישחרנני
ולא
ימצאנני:
[כט]
תחת
כי־שנאו
דעת
ויראת
יהוה
לא
בחרו:
[ל]
לא־אבו
לעצתי
נאצו
כל־תוכחתי:
[לא]
ויאכלו
מפרי
דרכם
וממעצתיהם
ישבעו:
[לב]
כי
משובת
פתים
תהרגם
ושלות
כסילים
תאבדם:
[לג]
ושמע
לי
ישכן־בטח
ושאנן
מפחד
רעה:
פ