פרק יב
[א] אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער:
[ב] טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע:
[ג] לא־יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל־ימוט:
[ד] אשת־חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה:
[ה] מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה:
[ו] דברי רשעים ארב־דם ופי ישרים יצילם:
[ז] הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד:
[ח] לפי־שכלו יהלל־איש ונעוה־לב יהיה לבוז:
[ט] טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם:
[י] יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי:
[יא] עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף ריקים חסר־לב:
[יב] חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן:
[יג] בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק:
[יד] מפרי פי־איש ישבע־טוב וגמול ידי־אדם ישוב ישיב לו:
[טו] דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם:
[טז] אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום:
[יז] יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה:
[יח] יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא:
[יט] שפת־אמת תכון לעד ועד־ארגיעה לשון שקר:
[כ] מרמה בלב־חרשי רע וליעצי שלום שמחה:
[כא] לא־יאנה לצדיק כל־און ורשעים מלאו רע:
[כב] תועבת יהוה שפתי־שקר ועשי אמונה רצונו:
[כג] אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת:
[כד] יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס:
[כה] דאגה בלב־איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה:
[כו] יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם:
[כז] לא־יחרך רמיה צידו והון־אדם יקר חרוץ:
[כח] בארח־צדקה חיים ודרך נתיבה אל־מות: