פרק יח
[א] לתאוה יבקש נפרד בכל־תושיה יתגלע:
[ב] לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו:
[ג] בבוא־רשע בא גם־בוז ועם־קלון חרפה:
[ד] מים עמקים דברי פי־איש נחל נבע מקור חכמה:
[ה] שאת פני־רשע לא־טוב להטות צדיק במשפט:
[ו] שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא:
[ז] פי־כסיל מחתה־לו ושפתיו מוקש נפשו:
[ח] דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן:
[ט] גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית:
[י] מגדל־עז שם יהוה בו־ירוץ צדיק ונשגב:
[יא] הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו:
[יב] לפני־שבר יגבה לב־איש ולפני כבוד ענוה:
[יג] משיב דבר בטרם ישמע אולת היא־לו וכלמה:
[יד] רוח־איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה:
[טו] לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת:
[טז] מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו:
[יז] צדיק הראשון בריבו יבא־ובא־רעהו וחקרו:
[יח] מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד:
[יט] אח נפשע מקרית־עז ומדונים ומדינים כבריח ארמון:
[כ] מפרי פי־איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע:
[כא] מות וחיים ביד־לשון ואהביה יאכל פריה:
[כב] מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה:
[כג] תחנונים ידבר־רש ועשיר יענה עזות:
[כד] איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח: