פרק יט
[א] טוב־רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל:
[ב] גם בלא־דעת נפש לא־טוב ואץ ברגלים חוטא:
[ג] אולת אדם תסלף דרכו ועל־יהוה יזעף לבו:
[ד] הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד:
[ה] עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט:
[ו] רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן:
[ז] כל אחי־רש׀ שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא־לו־המה:
[ח] קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב:
[ט] עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד: פ
[י] לא־נאוה לכסיל תענוג אף כי־לעבד׀ משל בשרים:
[יא] שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על־פשע:
[יב] נהם ככפיר זעף מלך וכטל על־עשב רצונו:
[יג] הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה:
[יד] בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת:
[טו] עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב:
[טז] שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת ימות:
[יז] מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם־לו:
[יח] יסר בנך כי־יש תקוה ואל־המיתו אל־תשא נפשך:
[יט] גרל־גדל־חמה נשא ענש כי אם־תציל ועוד תוסף:
[כ] שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך:
[כא] רבות מחשבות בלב־איש ועצת יהוה היא תקום:
[כב] תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב:
[כג] יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל־יפקד רע:
[כד] טמן עצל ידו בצלחת גם־אל־פיהו לא ישיבנה:
[כה] לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת:
[כו] משדד־אב יבריח אם בן מביש ומחפיר:
[כז] חדל־בני לשמע מוסר לשגות מאמרי־דעת:
[כח] עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע־און:
[כט] נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים: