פרק כה
[א] גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי׀ חזקיה מלך־יהודה:
[ב] כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר:
[ג] שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר:
[ד] הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי:
[ה] הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו:
[ו] אל־תתהדר לפני־מלך ובמקום גדלים אל־תעמד:
[ז] כי טוב אמר־לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך:
[ח] אל־תצא לרב מהר פן מה־תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך:
[ט] ריבך ריב את־רעך וסוד אחר אל־תגל:
[י] פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב:
[יא] תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על־אפניו:
[יב] נזם זהב וחלי־כתם מוכיח חכם על־אזן שמעת:
[יג] כצנת־שלג׀ ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב: פ
[יד] נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת־שקר:
[טו] בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם:
[טז] דבש מצאת אכל דיך פן־תשבענו והקאתו:
[יז] הקר רגלך מבית רעך פן־ישבעך ושנאך:
[יח] מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר:
[יט] שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה:
[כ] מעדה־בגד׀ ביום קרה חמץ על־נתר ושר בשרים על לב־רע: פ
[כא] אם־רעב שנאך האכלהו לחם ואם־צמא השקהו מים:
[כב] כי גחלים אתה חתה על־ראשו ויהוה ישלם־לך:
[כג] רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר:
[כד] טוב שבת על־פנת־גג מאשת מדונים מדינים ובית חבר:
[כה] מים קרים על־נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק:
[כו] מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני־רשע:
[כז] אכל דבש הרבות לא־טוב וחקר כבדם כבוד:
[כח] עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו: