פרק כז
[א] אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום:
[ב] יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך:
[ג] כבד־אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם:
[ד] אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה:
[ה] טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת:
[ו] נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא:
[ז] נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל־מר מתוק:
[ח] כצפור נודדת מן־קנה כן־איש נודד ממקומו:
[ט] שמן וקטרת ישמח־לב ומתק רעהו מעצת־נפש:
[י] רעך ורעה ורע אביך אל־תעזב ובית אחיך אל־תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק:
[יא] חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר:
[יב] ערום׀ ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו:
[יג] קח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכריה חבלהו:
[יד] מברך רעהו׀ בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו:
[טו] דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים מדינים נשתוה:
[טז] צפניה צפן־רוח ושמן ימינו יקרא:
[יז] ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני־רעהו:
[יח] נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד:
[יט] כמים הפנים לפנים כן לב־האדם לאדם:
[כ] שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה:
[כא] מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו:
[כב] אם תכתוש־את־האויל׀ במכתש בתוך הריפות בעלי לא־תסור מעליו אולתו: פ
[כג] ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים:
[כד] כי לא לעולם חסן ואם־נזר לדור דור ודור:
[כה] גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים:
[כו] כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים:
[כז] ודי׀ חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך: