פרק כט
[א] איש תוכחות מקשה־ערף פתע ישבר ואין מרפא:
[ב] ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם:
[ג] איש־אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד־הון:
[ד] מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה:
[ה] גבר מחליק על־רעהו רשת פורש על־פעמיו:
[ו] בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח:
[ז] ידע צדיק דין דלים רשע לא־יבין דעת:
[ח] אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף:
[ט] איש־חכם נשפט את־איש אויל ורגז ושחק ואין נחת:
[י] אנשי דמים ישנאו־תם וישרים יבקשו נפשו:
[יא] כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה:
[יב] משל מקשיב על־דבר־שקר כל־משרתיו רשעים:
[יג] רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה:
[יד] מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון:
[טו] שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו:
[טז] ברבות רשעים ירבה־פשע וצדיקים במפלתם יראו:
[יז] יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך: פ
[יח] באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו:
[יט] בדברים לא־יוסר עבד כי־יבין ואין מענה:
[כ] חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו:
[כא] מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון:
[כב] איש־אף יגרה מדון ובעל חמה רב־פשע:
[כג] גאות אדם תשפילנו ושפל־רוח יתמך כבוד:
[כד] חולק עם־גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד:
[כה] חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב:
[כו] רבים מבקשים פני־מושל ומיהוה משפט־איש:
[כז] תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר־דרך: פ