פרק ד
[א] שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה:
[ב] כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזבו:
[ג] כי־בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי:
[ד] וירני ויאמר לי יתמך־דברי לבך שמר מצותי וחיה:
[ה] קנה חכמה קנה בינה אל־תשכח ואל־תט מאמרי־פי:
[ו] אל־תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך:
[ז] ראשית חכמה קנה חכמה ובכל־קנינך קנה בינה:
[ח] סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה:
[ט] תתן לראשך לוית־חן עטרת תפארת תמגנך:
[י] שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים:
[יא] בדרך חכמה הריתיך הדרכתיך במעגלי־ישר:
[יב] בלכתך לא־יצר צעדך ואם־תרוץ לא תכשל:
[יג] החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך:
[יד] בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים:
[טו] פרעהו אל־תעבר־בו שטה מעליו ועבר:
[טז] כי לא ישנו אם־לא ירעו ונגזלה שנתם אם־לא יכשולו יכשילו:
[יז] כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו:
[יח] וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום:
[יט] דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו: פ
[כ] בני לדברי הקשיבה לאמרי הט־אזנך:
[כא] אל־יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך:
[כב] כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא:
[כג] מכל־משמר נצר לבך כי־ממנו תוצאות חיים:
[כד] הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך:
[כה] עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך:
[כו] פלס מעגל רגלך וכל־דרכיך יכנו:
[כז] אל־תט־ימין ושמאול הסר רגלך מרע: פ