פרק י
[א] נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי:
[ב] אמר אל־אלוה אל־תרשיעני הודיעני על מה־תריבני:
[ג] הטוב לך׀ כי־תעשק כי־תמאס יגיע כפיך ועל־עצת רשעים הופעת:
[ד] העיני בשר לך אם־כראות אנוש תראה:
[ה] הכימי אנוש ימיך אם־שנותיך כימי גבר:
[ו] כי־תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש:
[ז] על־דעתך כי־לא ארשע ואין מידך מציל:
[ח] ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני:
[ט] זכר־נא כי־כחמר עשיתני ואל־עפר תשיבני:
[י] הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני:
[יא] עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני:
[יב] חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי:
[יג] ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי־זאת עמך:
[יד] אם־חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני:
[טו] אם־רשעתי אללי לי וצדקתי לא־אשא ראשי שבע קלון וראה עניי:
[טז] ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא־בי:
[יז] תחדש עדיך׀ נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי:
[יח] ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא־תראני:
[יט] כאשר לא־הייתי אהיה מבטן לקבר אובל:
[כ] הלא־מעט ימי יחדל וחדל ישית ושית ממני ואבליגה מעט:
[כא] בטרם אלך ולא אשוב אל־ארץ חשך וצלמות:
[כב] ארץ עפתה׀ כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו־אפל: ס