פרק טז
[א] ויען איוב ויאמר: פ
[ב] שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם:
[ג] הקץ לדברי־רוח או מה־ימריצך כי תענה:
[ד] גם׀ אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי:
[ה] אאמצכם במו־פי וניד שפתי יחשך:
[ו] אם־אדברה לא־יחשך כאבי ואחדלה מה־מני יהלך:
[ז] אך־עתה הלאני השמות כל־עדתי:
[ח] ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה:
[ט] אפו טרף׀ וישטמני חרק עלי בשניו צרי׀ ילטש עיניו לי:
[י] פערו עלי׀ בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון:
[יא] יסגירני אל אל עויל ועל־ידי רשעים ירטני:
[יב] שלו הייתי׀ ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה:
[יג] יסבו עלי׀ רביו יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי:
[יד] יפרצני פרץ על־פני־פרץ ירץ עלי כגבור:
[טו] שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני:
[טז] פני חמרמרה חמרמרו מני־בכי ועל עפעפי צלמות:
[יז] על לא־חמס בכפי ותפלתי זכה:
[יח] ארץ אל־תכסי דמי ואל־יהי מקום לזעקתי:
[יט] גם־עתה הנה־בשמים עדי ושהדי במרמים:
[כ] מליצי רעי אל־אלוה דלפה עיני:
[כא] ויוכח לגבר עם־אלוה ובן־אדם לרעהו:
[כב] כי־שנות מספר יאתיו וארח לא־אשוב אהלך: