פרק יט
[א] ויען איוב ויאמר: פ
[ב] עד־אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים:
[ג] זה עשר פעמים תכלימוני לא־תבשו תהכרו־לי:
[ד] ואף־אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי:
[ה] אם־אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי:
[ו] דעו־אפו כי־אלוה עותני ומצודו עלי הקיף:
[ז] הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט:
[ח] ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים:
[ט] כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי:
[י] יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי:
[יא] ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו:
[יב] יחד׀ יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי:
[יג] אחי מעלי הרחיק וידעי אך־זרו ממני:
[יד] חדלו קרובי ומידעי שכחוני:
[טו] גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם:
[טז] לעבדי קראתי ולא יענה במו־פי אתחנן־לו:
[יז] רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני:
[יח] גם־עוילים מאסו בי אקומה וידברו־בי:
[יט] תעבוני כל־מתי סודי וזה־אהבתי נהפכו־בי:
[כ] בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני:
[כא] חנני חנני אתם רעי כי יד־אלוה נגעה בי:
[כב] למה תרדפני כמו־אל ומבשרי לא תשבעו:
[כג] מי־יתן אפו ויכתבון מלי מי־יתן בספר ויחקו:
[כד] בעט־ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון:
[כה] ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על־עפר יקום:
[כו] ואחר עורי נקפו־זאת ומבשרי אחזה אלוה:
[כז] אשר אני׀ אחזה־לי ועיני ראו ולא־זר כלו כליתי בחקי:
[כח] כי תאמרו מה־נרדף־לו ושרש דבר נמצא־בי:
[כט] גורו לכם׀ מפני־חרב כי־חמה עונות חרב למען תדעון שדין שדון: ס