פרק כב
[א] ויען אליפז התמני ויאמר: פ
[ב] הלאל יסכן־גבר כי־יסכן עלימו משכיל:
[ג] החפץ לשדי כי תצדק ואם־בצע כי־תתם דרכיך:
[ד] המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט:
[ה] הלא רעתך רבה ואין־קץ לעונתיך:
[ו] כי־תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט:
[ז] לא־מים עיף תשקה ומרעב תמנע־לחם:
[ח] ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה:
[ט] אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא:
[י] על־כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם:
[יא] או־חשך לא־תראה ושפעת־מים תכסך:
[יב] הלא־אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי־רמו:
[יג] ואמרת מה־ידע אל הבעד ערפל ישפוט:
[יד] עבים סתר־לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך:
[טו] הארח עולם תשמור אשר דרכו מתי־און:
[טז] אשר־קמטו ולא־עת נהר יוצק יסודם:
[יז] האמרים לאל סור ממנו ומה־יפעל שדי למו:
[יח] והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני:
[יט] יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג־למו:
[כ] אם־לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש:
[כא] הסכן־נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה:
[כב] קח־נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך:
[כג] אם־תשוב עד־שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך:
[כד] ושית־על־עפר בצר וכצור נחלים אופיר:
[כה] והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך:
[כו] כי־אז על־שדי תתענג ותשא אל־אלוה פניך:
[כז] תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם:
[כח] ותגזר־אמר ויקם לך ועל־דרכיך נגה אור:
[כט] כי־השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע:
[ל] ימלט אי־נקי ונמלט בבר כפיך: ס