פרק כד
[א] מדוע משדי לא־נצפנו עתים וידעו וידעיו לא־חזו ימיו:
[ב] גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו:
[ג] חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה:
[ד] יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי־ארץ:
[ה] הן פראים׀ במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים:
[ו] בשדה בלילו יקצירו יקצורו וכרם רשע ילקשו:
[ז] ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה:
[ח] מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו־צור:
[ט] יגזלו משד יתום ועל־עני יחבלו:
[י] ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר:
[יא] בין־שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו:
[יב] מעיר מתים׀ ינאקו ונפש־חללים תשוע ואלוה לא־ישים תפלה:
[יג] המה׀ היו במרדי אור לא־הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו:
[יד] לאור יקום רוצח יקטל־עני ואביון ובלילה יהי כגנב:
[טו] ועין נאף׀ שמרה נשף לאמר לא־תשורני עין וסתר פנים ישים:
[טז] חתר בחשך בתים יומם חתמו־למו לא־ידעו אור:
[יז] כי יחדו׀ בקר למו צלמות כי־יכיר בלהות צלמות:
[יח] קל־הוא׀ על־פני־מים תקלל חלקתם בארץ לא־יפנה דרך כרמים:
[יט] ציה גם־חם יגזלו מימי־שלג שאול חטאו:
[כ] ישכחהו רחם׀ מתקו רמה עוד לא־יזכר ותשבר כעץ עולה:
[כא] רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב:
[כב] ומשך אבירים בכחו יקום ולא־יאמין בחיין:
[כג] יתן־לו לבטח וישען ועיניהו על־דרכיהם:
[כד] רומו מעט׀ ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו:
[כה] ואם־לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי: ס