פרק כח
[א] כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו:
[ב] ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה:
[ג] קץ׀ שם לחשך ולכל־תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות:
[ד] פרץ נחל׀ מעם־גר הנשכחים מני־רגל דלו מאנוש נעו:
[ה] ארץ ממנה יצא־לחם ותחתיה נהפך כמו־אש:
[ו] מקום־ספיר אבניה ועפרת זהב לו:
[ז] נתיב לא־ידעו עיט ולא שזפתו עין איה:
[ח] לא־הדריכוהו בני־שחץ לא־עדה עליו שחל:
[ט] בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים:
[י] בצורות יארים בקע וכל־יקר ראתה עינו:
[יא] מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור: פ
[יב] והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה:
[יג] לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים:
[יד] תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי:
[טו] לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה:
[טז] לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר:
[יז] לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז:
[יח] ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים:
[יט] לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה:
[כ] והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה:
[כא] ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה:
[כב] אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה:
[כג] אלהים הבין דרכה והוא ידע את־מקומה:
[כד] כי־הוא לקצות־הארץ יביט תחת כל־השמים יראה:
[כה] לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה:
[כו] בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות:
[כז] אז ראה ויספרה הכינה וגם־חקרה:
[כח] ויאמר׀ לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה: ס