פרק כט
[א] ויסף איוב שאת משלו ויאמר: פ
[ב] מי־יתנני כירחי־קדם כימי אלוה ישמרני:
[ג] בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך:
[ד] כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי:
[ה] בעוד שדי עמדי סביבותי נערי:
[ו] ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי־שמן:
[ז] בצאתי שער עלי־קרת ברחוב אכין מושבי:
[ח] ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו:
[ט] שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם:
[י] קול־נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה:
[יא] כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני:
[יב] כי־אמלט עני משוע ויתום ולא־עזר לו:
[יג] ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן:
[יד] צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי:
[טו] עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני:
[טז] אב אנכי לאביונים ורב לא־ידעתי אחקרהו:
[יז] ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף:
[יח] ואמר עם־קני אגוע וכחול ארבה ימים:
[יט] שרשי פתוח אלי־מים וטל ילין בקצירי:
[כ] כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף:
[כא] לי־שמעו ויחלו וידמו למו עצתי:
[כב] אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי:
[כג] ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש:
[כד] אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון:
[כה] אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם: