פרק ח
[א] ויען בלדד השוחי ויאמר: פ
[ב] עד־אן תמלל־אלה ורוח כביר אמרי־פיך:
[ג] האל יעות משפט ואם־שדי יעות־צדק:
[ד] אם־בניך חטאו־לו וישלחם ביד־פשעם:
[ה] אם־אתה תשחר אל־אל ואל־שדי תתחנן:
[ו] אם־זך וישר אתה כי־עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך:
[ז] והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד:
[ח] כי־שאל־נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם:
[ט] כי־תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי־ארץ:
[י] הלא־הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים:
[יא] היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים:
[יב] עדנו באבו לא יקטף ולפני כל־חציר ייבש:
[יג] כן ארחות כל־שכחי אל ותקות חנף תאבד:
[יד] אשר־יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו:
[טו] ישען על־ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום:
[טז] רטב הוא לפני־שמש ועל גנתו ינקתו תצא:
[יז] על־גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה:
[יח] אם־יבלענו ממקמו וכחש בו לא ראיתיך:
[יט] הן־הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו:
[כ] הן־אל לא ימאס־תם ולא־יחזיק ביד־מרעים:
[כא] עד־ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה:
[כב] שנאיך ילבשו־בשת ואהל רשעים איננו: ס