פרק י
[א] ויקחו בני־אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם:
[ב] ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה:
[ג] ויאמר משה אל־אהרן הוא אשר־דבר יהוה ׀ לאמר בקרבי אקדש ועל־פני כל־העם אכבד וידם אהרן:
[ד] ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה:
[ה] ויקרבו וישאם בכתנתם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר משה:
[ו] ויאמר משה אל־אהרן ולאלעזר ולאיתמר ׀ בניו ראשיכם אל־תפרעו׀ ובגדיכם לא־תפרמו ולא תמתו ועל כל־העדה יקצף ואחיכם כל־בית ישראל יבכו את־השרפה אשר שרף יהוה:
[ז] ומפתח אהל מועד לא תצאו פן־תמתו כי־שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה: פ
[ח] וידבר יהוה אל־אהרן לאמר:
[ט] יין ושכר אל־תשת׀ אתה׀ ובניך אתך בבאכם אל־אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם:
[י] ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור:
[יא] ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד־משה: פ
[רביעי] [יב] וידבר משה אל־אהרן ואל אלעזר ואל־איתמר ׀ בניו הנותרים קחו את־המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא:
[יג] ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק־בניך הוא מאשי יהוה כי־כן צויתי:
[יד] ואת חזה התנופה ואת׀ שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי־חקך וחק־בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל:
[טו] שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק־עולם כאשר צוה יהוה:
[חמישי] [טז] ואת׀ שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על־אלעזר ועל־איתמר בני אהרן הנותרם לאמר:
[יז] מדוע לא־אכלתם את־החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה׀ נתן לכם לשאת את־עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה:
[יח] הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי:
[יט] וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה:
[כ] וישמע משה וייטב בעיניו: פ