פרק יב
{פרשת תזריע}
[א]
וַיְדַבֵּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֶל־מֹשֶׁ֥ה
לֵּאמֹֽר:
[ב]
דַּבֵּ֞ר
אֶל־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר
אִשָּׁה֙
כִּ֣י
תַזְרִ֔יעַ
וְיָלְדָ֖ה
זָכָ֑ר
וְטָֽמְאָה֙
שִׁבְעַ֣ת
יָמִ֔ים
כִּימֵ֛י
נִדַּ֥ת
דְּוֺתָ֖הּ
תִּטְמָֽא:
[ג]
וּבַיּ֖וֹם
הַשְּׁמִינִ֑י
יִמּ֖וֹל
בְּשַׂ֥ר
עָרְלָתֽוֹ:
[ד]
וּשְׁלֹשִׁ֥ים
יוֹם֙
וּשְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֔ים
תֵּשֵׁ֖ב
בִּדְמֵ֣י
טָהֳרָ֑ה
בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ
לֹֽא־תִגָּ֗ע
וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙
לֹ֣א
תָבֹ֔א
עַד־מְלֹ֖את
יְמֵ֥י
טָהֳרָֽהּ:
[ה]
וְאִם־נְקֵבָ֣ה
תֵלֵ֔ד
וְטָמְאָ֥ה
שְׁבֻעַ֖יִם
כְּנִדָּתָ֑הּ
וְשִׁשִּׁ֥ים
יוֹם֙
וְשֵׁ֣שֶׁת
יָמִ֔ים
תֵּשֵׁ֖ב
עַל־דְּמֵ֥י
טָהֳרָֽה:
[ו]
וּבִמְלֹ֣את׀
יְמֵ֣י
טָהֳרָ֗הּ
לְבֵן֘
א֣וֹ
לְבַת֒
תָּבִ֞יא
כֶּ֤בֶשׂ
בֶּן־שְׁנָתוֹ֙
לְעֹלָ֔ה
וּבֶן־יוֹנָ֥ה
אוֹ־תֹ֖ר
לְחַטָּ֑את
אֶל־פֶּ֥תַח
אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד
אֶל־הַכֹּהֵֽן:
[ז]
וְהִקְרִיב֞וֹ
לִפְנֵ֤י
יְהוָה֙
וְכִפֶּ֣ר
עָלֶ֔יהָ
וְטָהֲרָ֖ה
מִמְּקֹ֣ר
דָּמֶ֑יהָ
זֹ֤את
תּוֹרַת֙
הַיֹּלֶ֔דֶת
לַזָּכָ֖ר
א֥וֹ
לַנְּקֵבָֽה:
[ח]
וְאִם־לֹ֨א
תִמְצָ֣א
יָדָהּ֘
דֵּ֣י
שֶׂה֒
וְלָקְחָ֣ה
שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים
א֤וֹ
שְׁנֵי֙
בְּנֵ֣י
יוֹנָ֔ה
אֶחָ֥ד
לְעֹלָ֖ה
וְאֶחָ֣ד
לְחַטָּ֑את
וְכִפֶּ֥ר
עָלֶ֛יהָ
הַכֹּהֵ֖ן
וְטָהֵֽרָה:
פ