פרק יד
{פרשת מצרע} [א] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ב] זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן:
[ג] ויצא הכהן אל־מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע־הצרעת מן־הצרוע:
[ד] וצוה הכהן ולקח למטהר שתי־צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב:
[ה] וצוה הכהן ושחט את־הצפור האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים:
[ו] את־הצפר החיה יקח אתה ואת־עץ הארז ואת־שני התולעת ואת־האזב וטבל אותם ואת׀ הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים:
[ז] והזה על המטהר מן־הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את־הצפר החיה על־פני השדה:
[ח] וכבס המטהר את־בגדיו וגלח את־כל־שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל־המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים:
[ט] והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר:
[י] וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימם וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן:
[יא] והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד:
[יב] ולקח הכהן את־הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת־לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה:
[שני] [יג] ושחט את־הכבש במקום אשר ישחט את־החטאת ואת־העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא:
[יד] ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית:
[טו] ולקח הכהן מלג השמן ויצק על־כף הכהן השמאלית:
[טז] וטבל הכהן את־אצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית והזה מן־השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה:
[יז] ומיתר השמן אשר על־כפו יתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על דם האשם:
[יח] והנותר בשמן אשר על־כף הכהן יתן על־ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה:
[יט] ועשה הכהן את־החטאת וכפר על־המטהר מטמאתו ואחר ישחט את־העלה:
[כ] והעלה הכהן את־העלה ואת־המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר: ס
[שלישי] [כא] ואם־דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן:
[כב] ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה:
[כג] והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל־הכהן אל־פתח אהל־מועד לפני יהוה:
[כד] ולקח הכהן את־כבש האשם ואת־לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה:
[כה] ושחט את־כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על־תנוך אזן־המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית:
[כו] ומן־השמן יצק הכהן על־כף הכהן השמאלית:
[כז] והזה הכהן באצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה:
[כח] ונתן הכהן מן־השמן׀ אשר על־כפו על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על־מקום דם האשם:
[כט] והנותר מן־השמן אשר על־כף הכהן יתן על־ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה:
[ל] ועשה את־האחד מן־התרים או מן־בני היונה מאשר תשיג ידו:
[לא] את אשר־תשיג ידו את־האחד חטאת ואת־האחד עלה על־המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה:
[לב] זאת תורת אשר־בו נגע צרעת אשר לא־תשיג ידו בטהרתו: פ
[רביעי] [לג] וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר:
[לד] כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם:
[לה] ובא אשר־לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית:
[לו] וצוה הכהן ופנו את־הבית בטרם יבא הכהן לראות את־הנגע ולא יטמא כל־אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את־הבית:
[לז] וראה את־הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן־הקיר:
[לח] ויצא הכהן מן־הבית אל־פתח הבית והסגיר את־הבית שבעת ימים:
[לט] ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית:
[מ] וצוה הכהן וחלצו את־האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא:
[מא] ואת־הבית יקצע מבית סביב ושפכו את־העפר אשר הקצו אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא:
[מב] ולקחו אבנים אחרות והביאו אל־תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את־הבית:
[מג] ואם־ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את־האבנים ואחרי הקצות את־הבית ואחרי הטוח:
[מד] ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא:
[מה] ונתץ את־הבית את־אבניו ואת־עציו ואת כל־עפר הבית והוציא אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא:
[מו] והבא אל־הבית כל־ימי הסגיר אתו יטמא עד־הערב:
[מז] והשכב בבית יכבס את־בגדיו והאכל בבית יכבס את־בגדיו:
[מח] ואם־בא יבא הכהן וראה והנה לא־פשה הנגע בבית אחרי הטח את־הבית וטהר הכהן את־הבית כי נרפא הנגע:
[מט] ולקח לחטא את־הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב:
[נ] ושחט את־הצפר האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים:
[נא] ולקח את־עץ־הארז ואת־האזב ואת׀ שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל־הבית שבע פעמים:
[נב] וחטא את־הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת:
[נג] ושלח את־הצפר החיה אל־מחוץ לעיר אל־פני השדה וכפר על־הבית וטהר:
[חמישי] [נד] זאת התורה לכל־נגע הצרעת ולנתק:
[נה] ולצרעת הבגד ולבית:
[נו] ולשאת ולספחת ולבהרת:
[נז] להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת: פ