פרק טז
{פרשת אחרי מות} [א] וידבר יהוה אל־משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני־יהוה וימתו:
[ב] ויאמר יהוה אל־משה דבר אל־אהרן אחיך ואל־יבא בכל־עת אל־הקדש מבית לפרכת אל־פני הכפרת אשר על־הארן ולא ימות כי בענן אראה על־הכפרת:
[ג] בזאת יבא אהרן אל־הקדש בפר בן־בקר לחטאת ואיל לעלה:
[ד] כתנת־בד קדש ילבש ומכנסי־בד יהיו על־בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי־קדש הם ורחץ במים את־בשרו ולבשם:
[ה] ומאת עדת בני ישראל יקח שני־שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה:
[ו] והקריב אהרן את־פר החטאת אשר־לו וכפר בעדו ובעד ביתו:
[ז] ולקח את־שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד:
[ח] ונתן אהרן על־שני השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל:
[ט] והקריב אהרן את־השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת:
[י] והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד־חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה:
[יא] והקריב אהרן את־פר החטאת אשר־לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את־פר החטאת אשר־לו:
[יב] ולקח מלא־המחתה גחלי־אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת:
[יג] ונתן את־הקטרת על־האש לפני יהוה וכסה׀ ענן הקטרת את־הכפרת אשר על־העדות ולא ימות:
[יד] ולקח מדם הפר והזה באצבעו על־פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע־פעמים מן־הדם באצבעו:
[טו] ושחט את־שעיר החטאת אשר לעם והביא את־דמו אל־מבית לפרכת ועשה את־דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על־הכפרת ולפני הכפרת:
[טז] וכפר על־הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל־חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם:
[יז] וכל־אדם לא־יהיה׀ באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד־צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל־קהל ישראל:
[שני] [יח] ויצא אל־המזבח אשר לפני־יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על־קרנות המזבח סביב:
[יט] והזה עליו מן־הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל:
[כ] וכלה מכפר את־הקדש ואת־אהל מועד ואת־המזבח והקריב את־השעיר החי:
[כא] וסמך אהרן את־שתי ידו ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את־כל־עונת בני ישראל ואת־כל־פשעיהם לכל־חטאתם ונתן אתם על־ראש השעיר ושלח ביד־איש עתי המדברה:
[כב] ונשא השעיר עליו את־כל־עונתם אל־ארץ גזרה ושלח את־השעיר במדבר:
[כג] ובא אהרן אל־אהל מועד ופשט את־בגדי הבד אשר לבש בבאו אל־הקדש והניחם שם:
[כד] ורחץ את־בשרו במים במקום קדוש ולבש את־בגדיו ויצא ועשה את־עלתו ואת־עלת העם וכפר בעדו ובעד העם:
[שלישי] [כה] ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה:
[כו] והמשלח את־השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את־בשרו במים ואחרי־כן יבוא אל־המחנה:
[כז] ואת פר החטאת ואת׀ שעיר החטאת אשר הובא את־דמם לכפר בקדש יוציא אל־מחוץ למחנה ושרפו באש את־ערתם ואת־בשרם ואת־פרשם:
[כח] והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את־בשרו במים ואחרי־כן יבוא אל־המחנה:
[כט] והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את־נפשתיכם וכל־מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם:
[ל] כי־ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו:
[לא] שבת שבתון היא לכם ועניתם את־נפשתיכם חקת עולם:
[לב] וכפר הכהן אשר־ימשח אתו ואשר ימלא את־ידו לכהן תחת אביו ולבש את־בגדי הבד בגדי הקדש:
[לג] וכפר את־מקדש הקדש ואת־אהל מועד ואת־המזבח יכפר ועל הכהנים ועל־כל־עם הקהל יכפר:
[לד] והיתה־זאת לכם לחקת עולם לכפר על־בני ישראל מכל־חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את־משה: פ