פרק כד
[שביעי] [א] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ב] צו את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד:
[ג] מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד־בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם:
[ד] על המנרה הטהרה יערך את־הנרות לפני יהוה תמיד: פ
[ה] ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת:
[ו] ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה:
[ז] ונתת על־המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה:
[ח] ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני־ישראל ברית עולם:
[ט] והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק־עולם: ס
[י] ויצא בן־אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי:
[יא] ויקב בן־האשה הישראלית את־השם ויקלל ויביאו אתו אל־משה ושם אמו שלמית בת־דברי למטה־דן:
[יב] ויניחהו במשמר לפרש להם על־פי יהוה: פ
[יג] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[יד] הוצא את־המקלל אל־מחוץ למחנה וסמכו כל־השמעים את־ידיהם על־ראשו ורגמו אתו כל־העדה:
[טו] ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי־יקלל אלהיו ונשא חטאו:
[טז] ונקב שם־יהוה מות יומת רגום ירגמו־בו כל־העדה כגר כאזרח בנקבו־שם יומת:
[יז] ואיש כי יכה כל־נפש אדם מות יומת:
[יח] ומכה נפש־בהמה ישלמנה נפש תחת נפש:
[יט] ואיש כי־יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו:
[כ] שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו:
[מפטיר] [כא] ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת:
[כב] משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם:
[כג] וידבר משה אל־בני ישראל ויוציאו את־המקלל אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני־ישראל עשו כאשר צוה יהוה את־משה: פ