פרק ד
[חמישי] [א] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ב] דבר אל־בני ישראל לאמר נפש כי־תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה:
[ג] אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן־בקר תמים ליהוה לחטאת:
[ד] והביא את־הפר אל־פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את־ידו על־ראש הפר ושחט את־הפר לפני יהוה:
[ה] ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל־אהל מועד:
[ו] וטבל הכהן את־אצבעו בדם והזה מן־הדם שבע פעמים לפני יהוה את־פני פרכת הקדש:
[ז] ונתן הכהן מן־הדם על־קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת׀ כל־דם הפר ישפך אל־יסוד מזבח העלה אשר־פתח אהל מועד:
[ח] ואת־כל־חלב פר החטאת ירים ממנו את־החלב המכסה על־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב:
[ט] ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכליות יסירנה:
[י] כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה:
[יא] ואת־עור הפר ואת־כל־בשרו על־ראשו ועל־כרעיו וקרבו ופרשו:
[יב] והוציא את־כל־הפר אל־מחוץ למחנה אל־מקום טהור אל־שפך הדשן ושרף אתו על־עצים באש על־שפך הדשן ישרף: פ
[יג] ואם כל־עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל־מצות יהוה אשר לא־תעשינה ואשמו:
[יד] ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן־בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד:
[טו] וסמכו זקני העדה את־ידיהם על־ראש הפר לפני יהוה ושחט את־הפר לפני יהוה:
[טז] והביא הכהן המשיח מדם הפר אל־אהל מועד:
[יז] וטבל הכהן אצבעו מן־הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת:
[יח] ומן־הדם יתן׀ על־קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל־הדם ישפך אל־יסוד מזבח העלה אשר־פתח אהל מועד:
[יט] ואת כל־חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה:
[כ] ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה־לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם:
[כא] והוציא את־הפר אל־מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא: פ
[כב] אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל־מצות יהוה אלהיו אשר לא־תעשינה בשגגה ואשם:
[כג] או־הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את־קרבנו שעיר עזים זכר תמים:
[כד] וסמך ידו על־ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר־ישחט את־העלה לפני יהוה חטאת הוא:
[כה] ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על־קרנת מזבח העלה ואת־דמו ישפך אל־יסוד מזבח העלה:
[כו] ואת־כל־חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו: פ
[ששי] [כז] ואם־נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא־תעשינה ואשם:
[כח] או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על־חטאתו אשר חטא:
[כט] וסמך את־ידו על ראש החטאת ושחט את־החטאת במקום העלה:
[ל] ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על־קרנת מזבח העלה ואת־כל־דמה ישפך אל־יסוד המזבח:
[לא] ואת־כל־חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו: פ
[לב] ואם־כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה:
[לג] וסמך את־ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את־העלה:
[לד] ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על־קרנת מזבח העלה ואת־כל־דמה ישפך אל־יסוד המזבח:
[לה] ואת־כל־חלבה יסיר כאשר יוסר חלב־הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על־חטאתו אשר־חטא ונסלח לו: פ