פרק ז
[א] וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא:
[ב] במקום אשר ישחטו את־העלה ישחטו את־האשם ואת־דמו יזרק על־המזבח סביב:
[ג] ואת כל־חלבו יקריב ממנו את האליה ואת־החלב המכסה את־הקרב:
[ד] ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה:
[ה] והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא:
[ו] כל־זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא:
[ז] כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר־בו לו יהיה:
[ח] והכהן המקריב את־עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה:
[ט] וכל־מנחה אשר תאפה בתנור וכל־נעשה במרחשת ועל־מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה:
[י] וכל־מנחה בלולה־בשמן וחרבה לכל־בני אהרן תהיה איש כאחיו: פ
[שלישי] [יא] וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה:
[יב] אם על־תודה יקריבנו והקריב׀ על־זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן:
[יג] על־חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על־זבח תודת שלמיו:
[יד] והקריב ממנו אחד מכל־קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את־דם השלמים לו יהיה:
[טו] ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו עד־בקר:
[טז] ואם־נדר׀ או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את־זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל:
[יז] והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף:
[יח] ואם האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא:
[יט] והבשר אשר־יגע בכל־טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל־טהור יאכל בשר:
[כ] והנפש אשר־תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה:
[כא] ונפש כי־תגע בכל־טמא בטמאת אדם או׀ בבהמה טמאה או בכל־שקץ טמא ואכל מבשר־זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה: פ
[כב] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[כג] דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו:
[כד] וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו:
[כה] כי כל־אכל חלב מן־הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה:
[כו] וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה:
[כז] כל־נפש אשר־תאכל כל־דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה: פ
[כח] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[כט] דבר אל־בני ישראל לאמר המקריב את־זבח שלמיו ליהוה יביא את־קרבנו ליהוה מזבח שלמיו:
[ל] ידיו תביאינה את אשי יהוה את־החלב על־החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה:
[לא] והקטיר הכהן את־החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו:
[לב] ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם:
[לג] המקריב את־דם השלמים ואת־החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה:
[לד] כי את־חזה התנופה ואת׀ שוק התרומה לקחתי מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל:
[לה] זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה:
[לו] אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם:
[לז] זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים:
[לח] אשר צוה יהוה את־משה בהר סיני ביום צותו את־בני ישראל להקריב את־קרבניהם ליהוה במדבר סיני: פ